לוגו אגריפס.jpg
גלריה מרי מעוצב.png

סיפורה של אנטיאה דרך סדרת פוסטים שהופיעו בפייסבוק לקראת התערוכה  

 The story of Antea told through a series of posts that appeared on Facebook 

towards the exhibit

The Antea Gallery 1994-2009

 

The Antea Gallery for Women’s Art at “Kol Ha-Isha” was active in Jerusalem from 1994 to 2009. The gallery was founded by Nomi Tannhauser and Rita Mendes-Flohr following their vision of creating a space that enables the examination of issues in art from the point of view of women. At the time when the gallery was founded, the discourse about social and political art in general and feminist art in particular, was not accepted and was even silenced by the claim that quality is its only measure to examine art, keeping it completely detached from questions of identity or social statements.

 

The gallery was part of the feminist center “Kol Ha-Isha”. Its name, Antea, was chosen in order to connect it to the feminist “Antea” gallery that was active for two years in the mid nineteen-eighties at Shenkin Street in Tel Aviv.  The name Antea – the goddess of the dark side of the moon – refers to hidden and unspoken subjects from the perspective of women.

 

During the Antea gallery’s years of activity, more than 50 solo and group exhibits took place at the gallery, all dealing with the critical examination of women and gender issues. Antea was the first alternative gallery in Jerusalem, and a pioneer in bringing to the fore feminist issues, such as coping with breast cancer; the visibility of Mizrahi women in the field of art; the concern with beauty and body image; the connection between women and war; violence against women and incest; the importance of women mentoring women; pride and sisterhood in different sexual identities; the examination of power relations between communities and identities in a multicultural society; and the empowerment of women.

 

Among the outstanding exhibits of the Antea gallery were: “Sister – Mizrahi Women Artists in Israel”(2000); “Antea in the South” - 10 gallery artists taking the gallery to the Kaye College in Beersheva (2008); “Thank you Pamela” – in memory of the artist Pamela Levy (2005); the series “Artist Mentors Artist” – with 7 exhibits on the subject of women mentors, among them, a celebration of the work of veteran artist and teacher Tova Berlinski.

Most of the exhibits were accompanied by a catalogue or other printed material, by panel discussions with women in the field, and gallery talks relating to the subject matters brought up by the exhibits.

גלריה אנטיאה 1994-2009

גלריה אנטיאה לאמנות נשים ב"קול האישה" פעלה בירושלים בין השנים 1994-2009. הגלריה הוקמה על ידי ריטה מנדס-פלור ונעמי טנהאוזר. החזון שעמד לנגד עינינו היה ליצור חלל המאפשר בחינה של נושאים באמנות מנקודת מבט של האישה. בתקופת הקמתה של הגלריה היה השיח על אמנות חברתית בכלל ואמנות פמיניסטית בפרט לא מקובל ואפילו מושתק תחת הטיעון שאיכות האמנות הינה המדד היחיד לבחינה של האמנות בניתוק מכל הקשר של זהות ואמירה חברתית.  

הגלריה פעלה בתוך המרכז הפמיניסטי - "קול האישה". שמה  - אנטיאה - נבחר מתוך רצון להמשיך את היוזמה של גלריית "אנטיאה" הפמיניסטית אשר פעלה במשך שנתיים באמצע שנות השמונים ברחוב שנקין בתל אביב.  משמעות השם "אנטיאה" הינו - אלת הצד האפל של הירח - והוא מכיל בתוכו את הקשר לתכנים הנסתרים והלא מדוברים מתוך הפרספקטיבה של האישה.  

 
במשך שנות קיומה של הגלריה הוצגו בה יותר מ - 50 תערוכות יחיד וקבוצתיות העוסקות כולן בשאלות הקשורות למגדר הנשי ובחינה ביקורתית של נושאים הקשורים לכך. הגלריה הייתה הגלריה האלטרנטיבית הראשונה בירושלים וחלוצה בהעלאת נושאים כגון התמודדות עם סרטן השד, נראות של נשים מזרחיות בשדה האמנות, עיסוק ביופי ובדימוי גוף, הקשר בין נשים ומלחמה, אלימות כלפי נשים וגילוי עריות, מודעות למשמעות של חניכה נשית, אחווה וגאווה בזהויות מיניות שונות, בדיקת יחסי כוחות בין קהילות וזהויות בחברה רב תרבותית, והעצמה נשית.

בין התערוכות הבולטות בגלריה היו: "אחותי – אמניות מזרחיות בישראל" אשר הוצגה בבית האמנים בירושלים (שנת 2000),  "אנטיאה דרום" - 10 אמניות של הגלריה במכללת קיי, באר שבע (2008), "תודה לך פמלה", לזכרה של האמנית פמלה לוי (2005), סדרת "אמנית חונכת אמנית" בת 7 תערוכות בנושא חניכה נשית בהן בין היתר הועלה על נס פועלה של האמנית והמורה טובה ברלינסקי. 

רוב התערוכות לוו בקטלוגים או בחומר מודפס, בפאנלים עם אנשי ונשות מקצוע ושיחי גלריה שהתייחסו לנושאים שעלו בתערוכות.  

  • Black Facebook Icon